תוכנית מ"ח - מדע חישובי למצטיינים במרכז חמד"ע

שם הפרויקט:

תוכנית מ"ח - מדע חישובי למצטיינים במרכז חמד"ע
 

המקום:
המרכז לחינוך מדעי בתל אביב יפו

 

מוסד חמד"ע, שבמרכז לחינוך מדעי בתל אביב יפו, פועל מאז 1991. עקרונות המוסד הותוו על ידי ועדה בינלאומית של מדענים ואנשי חינוך מישראל ומחו"ל, ומטרתו ליצור דגם חדש של מרכז אזורי לחינוך מדעי, הנוטל על עצמו אחריות פדגוגית בחטיבות העליונות באזור, לרבות הכנה לבגרות.
במסגרת הלימודים במרכז פותחה תכנית לימודים חדשה ומיוחדת המיועדות לתלמידים מצטיינים בשם "מדע חישובי" (מ"ח), אשר זוכה להערכה רבה של מדענים מרחבי העולם.
המדע החישובי הוא בלבו של המחקר המדעי המודרני. פריצות דרך מדעיות חשובות לא היו יכולות להתרחש ללא שימוש במחשב בתחומים רבים, כגון הבנת התנהגותם של חורים שחורים ביקום, תאורית המפץ הגדול, פענוח הגנום האנושים ועוד. המדע החישובי רותם את המחשב לפתרון בעיות שאין דרך אחרת לפצחן. המדען החישובי עוסק בבניית הדמיות, חקירתן והשוואתן לניסוי. זהו תחום חדש שכיום אין גוף מחקר או גוף טכנולוגי בעולם היכול לפעול בלעדיו.
התכנית ללימודי מ"ח פותחה בחמד"ע במטרה להעניק לתלמידי תיכון מצטיינים ויצירתיים במיוחד, כלים לפתרון בעיות מדעיות באמצעות מחשב. מורי חמד"ע העוסקים בלימודי מ"ח מעבירים שיעורים בנושא במרכז חמד"ע בתל אביב ובמכון דוידסון שבמכון ויצמן למדע ברחובות. הלימודים מציעים הזדמנות ייחודית לקידום מדעי-טכנולוגי אישי.
תלמידי מ"ח מקבלים הכשרה מעמיקה במחשבים ובנושאים מדעיים הקשורים לפרויקטים שאותם מנהלים צוות המורים בחמד"ע, בעלי דוקטורט בתחומים אלה. בעזרת קרן רוטשילד קיסריה נרקם קשר עם צוות רופאי המחקר במרכז האקדמי הרפואי ע"ש רבין במתחם בילינסון. תלמידי מ"ח נוטלים חלק בפרויקטים המצויים בחזית המחקר המדעי באקדמיה, במחקר הרפואי ובתעשייה.

מחקרים חברתיים

שם הפרויקט: מחקרים חברתיים 

מחקרים חברתיים - 2017 
קול קורא להגשת הצעות מחקר בנושא: בחינת מודל הפעילות של קרן אדמונד דה רוטשילד

הקרן מזמינה חוקרים מהמוסדות האקדמים, הבאים מהדיסיפלינות השונות (היסטורית, כלכלית, משפטית, חברתית), להגיש הצעות מחקר שיבדקו את מודל פעילות הקרן, שמעולם לא נלמד ונחקר ע"י גוף אקדמי.

 

 

מחקרים חברתיים - 2011 


במרוצת השנים קרן רוטשילד קיסריה פעלה למען קידום המצוינות האקדמית בישראל באמצעות עידוד וקידום המחקר בקרב מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בשנת 2011 קיבלה הקרן החלטה אסטרטגית לתמוך במחקרים הקשורים לתחומים חברתיים, מהלך שיסייע לרתום את המחקר האקדמי לקידום העשייה החברתית בישראל. 
 
הקרן בחרה שלושה תחומי מחקר: מיצוי השכלה גבוהה לתעסוקה, הברון רוטשילד ומורשתו החברתית, והערכה של תוצאות פרויקטים והשפעתם החברתית. ועדות מומחים אקדמיות-מקצועיות בחנו עשרות הצעות מחקר ממגוון גופים שנענו לקול קורא שהוציאה הקרן, ולאחר תהליך שיפוט דו-שלבי המליצו לקרן לתמוך במחקרים הבאים: 
  1. שילובן של נשים חרדיות במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה (ד"ר ורדה וסרמן וד"ר מיכל פרנקל, האוניברסיטה הפתוחה); 
  2. השתלבותן של נשים ערביות-בדואיות בעלות השכלה גבוהה בשוק התעסוקה הישראלי (ד"ר סראב אבורביעה-קווידר, המכון לחקר הנגב באוניברסיטת בן גוריון); 
  3. פערים חברתיים בלימודים אקדמיים (ד"ר יריב פניגר ופרופ' חנה איילון, אוניברסיטת בן גוריון);
  4. השילוב שבין לימודים ועבודה בקרב סטודנטים ישראלים (פרופ' רחל גלי צינמון, אוניברסיטת תל אביב); 
  5. התמודדות של מקבלי החלטות עם ממצאי הערכה (ד"ר נגה סברדליק, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן גוריון; פרופ' שאול אורג, האוניברסיטה העברית; ד"ר יאיר ברזון, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר אילן); 
  6. מדידה משותפת של תוצאות בתכניות חברתיות (פרופ' ג'ק חביב ומר יהונתן אלמוג, מכון ברוקדייל מאיירס ג'וינט); 
  7. אמידת התרומה של בתי ספר על-יסודיים לנגישות להשכלה גבוהה (פרופ' משה יוסטמן, אוניברסיטת בן גוריון); 
  8. דפוסי שימוש בממצאי ההערכה בקרב גורמים מממנים של תכניות חברתיות בישראל (ד"ר טלי פרוינד, ענת קדם וליאור רוזנברג, המרכז לטכנולוגיה חינוכית).
 

חֲרֵדוֹת לפרטיותן – יוצאות למרחבי פעולה חדשים

חוקרות: ד"ר ורדה וסרמן וד"ר מיכל פרנקל
מוסד אקדמי: אוניברסיטה הפתוחה
המחקר יבחן את שילובן של נשים חרדיות במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה באמצעות ניתוח מרחבי-מגדרי של חוויותיהן הייחודיות במרחבים הפיזיים המוקדשים להן. המחקר ימפה קשיים ומכשולים שמציב תכנון המרחב הארגוני בפני נשים חרדיות לומדות ועובדות, ושל פתרונות אפשריים לקשיים אלה. המחקר יבקש לתרום להרחבת התאוריה על אודות חשיבות האסתטיקה והמרחב הארגוני, בשיפור העבודה המתבצעת במסגרתם ולהבנייתן של זהויות בארגונים.
 

השתלבותן של נשים ערביות-בדואיות בעלות השכלה גבוהה בשוק התעסוקה הישראלי

חוקרת : ד"ר סראב אבורביעה-קווידר
מוסד אקדמי: המכון לחקר הנגב באוניברסיטת בן גוריון
מטרת המחקר המרכזית היא לזהות את הגורמים שמעודדים או מעכבים את השתלבות הנשים הערביות-בדואיות המשכילות בשוק התעסוקה הישראלי, ביישובים הבדואים והיהודים הסמוכים. מטרה נוספת היא להבין מהן האסטרטגיות ודרכי ההתמודדות שהנשים מפעילות, בבית ובעבודה, על מנת להשתלב בשוק התעסוקה. 
שלושה ערכים יישומיים חברתיים מרכזיים מלווים את המחקר:
א. סיוע למקבלי החלטות בהבנת עולמן של נשים בדואיות משכילות ועובדות, הן בתחום האקדמי והן בתחום התעסוקתי, ודחיפה למציאת פתרונות מתאימים לקידומן בשוק העבודה.
ב. סיוע בקידום נשים במרחב התעסוקתי, הן למקבלי החלטות בתחום הממשלתי והן בתחום הארגונים הקהילתיים.
ג. סיוע למוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ בהכוונה לימודית ותעסוקתית המתאימה את המציאות של נשים בדואיות בנגב.
 

פערים חברתיים בלימודים אקדמיים: נגישות למוסדות, תחומי לימוד והשלמת תואר ראשון

חוקרים : ד"ר יריב פניגר ופרופ' חנה איילון
מוסד אקדמי: אוניברסיטת בן גוריון
השכלה אקדמית היא בעלת חשיבות רבה להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המודרני, למעורבות אזרחית ולחיים בוגרים ועשירים מבחינה חברתית ותרבותית. למרות שבמדינת ישראל אחוז גבוה יחסית של צעירים הממשיכים ללימודים גבוהים, קיימים פערים גדולים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בהשגת תארים אקדמיים. המחקר הנוכחי מבוסס על מדגם גדול של צעירים ישראלים, והוא בוחן באופן מפורט הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בהשגת תואר ראשון, תוך התייחסות למוסד הלימודים, תחום הלימודים והערך של התעודה האקדמית בשוק העבודה. מטרת המחקר הא לאפשר הבנה טובה יותר של הגורמים לפערים החברתיים בהשכלה הגבוהה ובכך לסייע למקבלי החלטות לקבוע מדיניות אשר תפעל לצמצום פערים אלה.
 

השילוב שבין לימודים ועבודה בקרב סטודנטים ישראלים: האם הוא מסייע או בולם? את מי ובאיזה אופן?

חוקרת: פרופ' רחל גלי צינמון
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תקופת החיים שבין סוף שנות העשרה לסוף שנות העשרים היא שלב חיים קריטי עבור צעירים רבים במדינות מערביות מתועשות. בתקופה זו מתקבלות החלטות חשובות בנוגע לזוגיות, להשכלה ולתעסוקה, המעצבות את תבנית חייהם של הצעירים ואת פניה של החברה. התנסויותיהם של צעירים בתחומי חיים שונים והמשמעויות שהם נותנים להן מתעצבות בתוך הקשר סביבתי, תרבותי וכלכלי, המעודד או בולם התנסויות ומחויבות בתפקידי החיים המרכזיים. כך למשל, צעירים מקבוצות חברתיות חזקות מבחינה כלכלית יכולים להרשות לעצמם לימודים גבוהים מבלי לעבוד. לעומתם, צעירים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר, נדרשים לעבוד על מנת לממן את לימודיהם, או אף לוותר לחלוטין על האפשרות של לימודים גבוהים. 
השילוב בין מספר תפקידים תובעניים כמו לימודים ועבודה עשוי להיות קונפליקטואלי ולהקשות על התפקוד וההצלחה בכל אחד מן התפקידים, אך גם להעשיר ולתרום לביצוע של כל אחד מהם. מטרת המחקר היא לבדוק את תרומתם של גורמים אישיים וסביבתיים להסברת השונות של היבטים קונפליקטואליים והיבטים מעשירים בשילוב שבין לימודים ועבודה בקרב סטודנטים ישראלים. מטרה נוספת היא לבדוק את השלכותיהם של יחסי קונפליקט והעשרה הכרוכים בשילוב שבין לימודים ועבודה על תכניות העתיד המקצועיות והמשפחתיות של סטודנטים ישראלים ועל רווחתם הנפשית.
 

התמודדות מקבלי החלטות עם ממצאי הערכה: ניבוי תגובות מנהלי בתי ספר לתוצאות הערכה לגבי האקלים הבית ספרי

חוקרים: ד"ר נגה סברדליק, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן גוריון; פרופ' שאול אורג, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר יאיר ברזון, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר אילן.
מטרת המחקר היא לבחון את המידה והאופן בהם מנהלים מגיבים לממצאי הערכה על ביצועי ארגונם ועושים בהם שימוש. המחקר בוחן כיצד מאפיינים אישיותיים ומוטיבציוניים, יחד עם תפישות מוקדמות של מנהלים לגבי מבחני הערכה, כמו גם מאפייני המבחנים עצמם, מאפשרים להסביר את סגנון ההתמודדות עם ממצאי ההערכות. נוסף על כך, המחקר בוחן כיצד התמודדויות אלו, בשילוב עם סגנון המנהיגות של המנהלים, מסבירות את מידת ואופן השימוש בממצאי ההערכה ומידת האפקטיביות שלהם.
 

מדידה משותפת של תוצאות בתכניות חברתיות

חוקרים: פרופ' ג'ק חביב ומר יהונתן אלמוג
מוסד אקדמי: מכון ברוקדייל מאיירס ג'וינט
מדידה משותפת של תוצאות היא מדידה הנערכת בשיתוף פעולה בין מספר ארגונים העוסקים בתחום חברתי מוגדר. כיום יש בישראל ובעולם הכרה הולכת וגדלה בחשיבותה של פעולה משותפת של ארגונים ומגזרים, לצד ריבוי ההזדמנויות לשיתופי פעולה. על רקע זה ניתן להבין את החשיבות של מערכת מדידה משותפת כאמצעי מרכזי לחיזוק ולשימור שיתוף פעולה בין המעורבים בתהליך ולהכוונה אפקטיבית של הפעולה המתואמת שלהם.
למרות העניין המקצועי הגובר בתחום, נצבר עד כה בישראל ניסיון מועט בלבד במדידה משותפת, והמחקר הנוכחי יהיה בין הניסיונות הראשונים לקידום תיאורטי ומעשי של התחום. במסגרת זאת ימופו לראשונה מודלים למדידה משותפת של תוצאות בתכניות חברתיות ויפותח מודל יישומי חדש.
 

אמידת התרומה של בתי ספר על יסודיים לנגישות להשכלה גבוהה

חוקר: פרופ' משה יוסטמן
מוסד אקדמי: אוניברסיטת בן גוריון
מחקר זה בא לאמוד את התרומה של בתי ספר על-יסודיים בישראל לנגישות להשכלה גבוהה על ידי אמידת הערך המוסף שלהם מהשוואת נתוני המיצ"ב, המתקבלים בכתה ח', לתוצאות הבגרות של אותם תלמידים במשך ובסיום הלימודים העל-יסודיים שלהם. המחקר יניב אומדנים של התרומה הפרטנית של בתי ספר בודדים להתקדמות תלמידיהם, והערכה כללית של השפעת מערכת החינוך העל-יסודית בישראל על שוויון הזדמנויות בחינוך. המחקר יפתח כלים מתודולוגיים המותאמים במיוחד למטרה זו, לרבות שיטות ניתוח א-פרמטריות, שיאפשרו יישום שגרתי של השיטה למעקב אחר בתי ספר, ולבדיקה נקודתית  של פרויקטים חינוכיים המכוונים לקידום הנגישות להשכלה הגבוהה.
 

דפוסי שימוש בממצאי ההערכה בקרב גורמים מממנים של תכניות חברתיות בישראל

חוקרות: ד"ר טלי פרוינד, ענת קדם וליאור רוזנברג
מוסד אקדמי: המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח)
במהלך שני העשורים האחרונים, המדידה וההערכה נעשות לחלק בלתי נפרד מפעילותם של ארגונים. בהקשר האמריקני, מחקרים מצביעים על התרחבות ואף התמסדות פרקטיקות של מדידה והערכה תוך מתן דגש רב לבחינת יעילות בפעילותם של ארגונים ממשלתיים, ארגונים פילנתרופיים וקרנות.
המחקר מבקש להעמיק את ההבנה בנוגע לאופן ולהיקף ההשפעה של פעולת ההערכה על החלטותיהם של גורמים מממנים בהקשר של השדה החברתי בישראל. המחקר יארך שנה ובמסגרתו ירואיינו 25 מממנים ומפעילי תכניות בישראל ויועבר סקר מקוון ל-150 מממנים ומפעילים.
המחקר יתרום להמשך המאמצים לשפוך אור על ההיקף והאופן שבו גורמים מממנים בשדה החברתי בישראל משתמשים בתהליכים ובתוצרים של הערכה. כמו כן, יציע המחקר תמונת ראי לפעולת ההערכה תוך העמקה של ההבנה באשר לכיווני הפעולה הנדרשים לשם העצמת השפעתה.


חינוך פילנתרופי - זירות מפגש בין תרבות מערבית  לבין תרבות ארץ ישראלית מתהווה.( 1948-1882)

חוקרות: ד"ר טלי תדמור- שמעוני וד"ר נירית רייכל
מוסד אקדמי: אוניברסיטת בן גוריון
מחקר זה מבקש לבדוק את מוסדות החינוך  שראשיתם במפעל החינוכי התרבותי שנתמך על ידי הברון ישירות  (1900-1882) ובאמצעות יק"א (1924-1900)  ופיק"א,( 1957-1924). במוקד הדיון עומדת הסוגיה של ביטויי התרומה הפילנתרופית והשפעתה על סולם הערכים שהוצע לתלמידי בתי ספר אלו; ובחינת  מוסדות אלו כזירות מפגש בין התרבות המערבית לבין התרבות העברית (ארץ) ישראלית המתרקמת.
חיבור זה  נסמך על מקורות ראשוניים בני התקופה הנחקרת ועל מחקרים הבוחנים היבטים שונים בנושאים שידונו במהלך המחקר, ביניהם: פילנתרופיה חינוכית ; סולידריות אתנית; 'פרויקט המודרניות'; חינוך הומניסטי; דיוקנאות הבוגרים והבוגרות הרצויים ועיצוב החברה החדשה; ההיסטוריוגרפיה של החינוך והיישוב הארץ ישראלי .  
 עבודה זו שייכת לתחום ההיסטוריה של החינוך הרואה את  הדיון בבתי הספר על ציר הזמן  כסוג של  עדשה שבאמצעותה ניתן לבחון תהליכים מרכזים שאירעו בחברה (Kaestle, 1995; Keeves, 1999; Rousmaniere, 2004).  
מטרות המחקר הן:
  1. בחינה היסטורית של הפילנתרופיה חינוכית בשנים 1948-1882
  2. בחינה של  מפגשי התרבויות השונות ושל דיוקנאות התלמידים והמורים שהתפתחו בבתי הספר שנתמכו על-ידי הברון רוטשילד, יק"א ופיק"א
  3. בחינה של תרגומם של ערכים כגון: סולידריות יהודית, 'תיקון' ויצרנות, אתוס עבודת האדמה 'היהודי החדש' ועוד לכלל מסרים חינוכיים.
     

המכון ליישומים בין-תחומיים של מדעי המחשב , אוניברסיטת חיפה

שם הפרויקט:

המכון ליישומים בין-תחומיים של מדעי המחשב ע"ש קרן קיסריה אדמונד בנימין דה-רוטשילד
 

המקום:

אוניברסיטת חיפה
 

מחקר מדעי המחשב שינה בשנים האחרונות את פני החברה – בחינוך, במסחר, בתעשייה, בממשל, בחוק ובתחומי חיים רבים אחרים. מתוך הכרה בשינויים הקיצוניים הללו, וכדי להכיר באתגרים ובאפשרויות ששינויים אלה מביאים איתם, בשנת 2001 הוקם באוניברסיטת חיפה מכון יחיד במינו למחקר בינתחומי במדעי המחשב. הקמת המכון התאפשרה בזכות ההשקעה של קרן רוטשילד קיסריה, שתמכה גם בפעילותו השוטפת. מטרת המכון היא לחנוך, לקדם ולהיות בסיס למחקר ולתכניות בינתחומיות בתחום מדעי המחשב.

בעוד שבישראל קיימים מספר מכוני מחקר למדעי המחשב, בשאר העולם מכונים מעטים מקדישים עצמם למחקרים בינתחומיים הנוגעים למדעים אלה. מכון רוטשילד קיסריה למחקר בינתחומי במדעי המחשב פועל בשלושה מישורים עיקריים: מחקרי, חינוכי וטכנולוגי. במישור המחקרי, המכון מקדם פעילות אקדמית הקשורה במחקר בינתחומי של מדעי המחשב, יוזם פרויקטים חדשים של מחקר בינתחומי ומארגן סדנאות ודיונים בינלאומיים עם אנשי מחקר מכל העולם. במישור החינוכי, המכון חנך מסלולים חדשים לתואר ראשון ושני של לימודים בינתחומיים של מדעי המחשב וחוגים אחרים באוניברסיטה. במסגרת הזו מוענקות מדי שנה כ-25 מלגות למסלולי הלימוד של המכון. במישור הטכנולוגי המכון מספק תמיכה ועידוד לתלמידים מתקדמים ולחברי הפקולטה שרוצים לחקור ולפתח רעיונות והמצאות בעלי ערך כלכלי או חברתי.
הקמתו של המכון שינתה את פני המחקר במדעי המחשב בישראל. בשנות פעילותו הספיק המכון הצעיר להביא אליו חוקרים רבים ולתמוך בפרויקטים ובשיתופי פעולה עם יותר מ-12 מחלקות אחרות של אוניברסיטת חיפה. המכון מספק שירותים רבים לאוניברסיטה, כמו גם לכל הקהילה המדעית בישראל, והוא תורם רבות ליכולתה של ישראל למשוך אליה את טובי החוקרים בעולם, לצד שמירת המוחות המבריקים ביותר.

תכנית "צעדים ראשונים", הטכניון

שם הפרויקט:

תכנית "צעדים ראשונים"

המקום:
טכניון, חיפה


מאז היווסדו לפני כתשעה עשורים הצליח הטכניון למצב עצמו כמוסד המוביל בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה ולשמש מקור לגאווה לאומית. בחסותו הוכשרו המוחות המבריקים בעולם האקדמי, המהווים כוחות חשובים לקידום המשק הישראלי כבר משנות העשרים של המאה הקודמת ועד ימינו.

חברי סגל הטכניון הגיעו להישגים מרשימים רבים וזכו ליוקרה ולהכרה לאומית ובינלאומית .זהו אחד המוסדות היחידים בעולם שבהם פקולטה לרפואה פועלת במכון טכנולוגי.
 

בעשורים האחרונים הפכו בוגרי הטכניון את ישראל לאחת המדינות הבולטות בתחום ההיי-טק, ובזכות חדשנותה והריכוז הגבוה של חברות סטארט-אפ בה הוענק לה הכינוי "עמק הסיליקון השני". עד לפני שנים מספר היה הטכניון מוסד אקדמי עם סגל צעיר ושיעור נמוך של גיוס סגל אקדמי, כיוון שהמצוינות והאטרקטיביות של בוגריו הובילו לכך שחברות מובילות במשק הישראלי וברחבי העולם חיזרו אחריהם ביתר שאת. לכן, אנשי המוסד ראו צורך ליזום גיוס קבוע ורחב היקף, חסר תקדים בהיסטוריה של הטכניון.
 

קרן רוטשילד קיסריה, שהקדישה עצמה לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל, יזמה בשנת 2006 את תכנית "הצעדים הראשונים" (First Steps Program), שמטרתה לסייע בגיוס סגל אקדמי רענן ומוערך, שיתרום להמשך קידום פעילותו ומצוינותו של הטכניון, כיאה למוסד המוביל בישראל.

התכנית הרב שנתית באה לצייד את חברי הסגל החדשים בכלים הדרושים כדי להוציא לפועל מחקרים מובילים ולהעניק להם את כל המשאבים הנחוצים כדי לעמוד באתגרים שונים. התכנית כוללת, בין היתר, רכישת הציוד המודרני ביותר וחידוש מעבדות ומתקני מחקר חיוניים. באמצעות סיפוק הצרכים הטכנולוגיים תוכל הקרן לסייע בהגשמת חזון הטכניון ובשימור מעמדו כמקור השראה וחיוניות.

 

הישראלים הראשונים - אוניברסיטת בן גוריון

שם הפרויקט:

"הישראלים הראשונים - דור המדינה בחברה ובתרבות הישראלית" 

 המקום:

אוניברסיטת בן גוריון
 

מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית הוקם בשנת 2001 באוניברסיטת בן גוריון בנגב, במטרה לבחון מקרוב את הקשרים בין תרבות, חברה וקהילה בחברה היהודית והישראלית ולקדם אותם. הוגה המכון והעומד בראשו הוא פרופ' יגאל שוורץ, מחוקרי הספרות העברית המובילים בעולם ועורך ספרותי בכיר.
במכון מתבצעים פרויקטים רב תחומיים וחלוציים בהיקפם ובשיטות המחקר שלהם, אשר מתאפשרים הודות לתרומתה של קרן רוטשילד קיסריה. יעד מרכזי של המכון הוא טיפוח קבוצות חוקרים צעירים שעבודתם תשלב מצוינות אקדמית לצד רגישות תרבותית ומחויבות חברתית.בשנת 2003 נחנך במכון פרויקט חדש בתרומתה של קרן רוטשילד קיסריה אשר נקרא "הישראלים הראשונים - דור המדינה בחברה ובתרבות הישראלית". הפרויקט יוזם מחקר רב משתתפים וארוך טווח של הספרות שיצרו הסופרים, המשוררים, המחזאים, סופרי הילדים ויוצרים אחרים שעיצבו, במידה רבה, את אופייה של התרבות הישראלית.בין המחקרים שהתבצעו בחסות המכון אפשר למצוא את הפרויקט "סיפורו של הדרום" - מחקר שעיקרו יצירת פרופיל אנושי ותרבותי של הדרום הישראלי, כפי שהוא נראה דרך עיניהם של התושבים החיים בו מאז העשור הראשון של מדינת ישראל: אנשי הקיבוצים והמושבים, עיירות הפיתוח, בדואים ואחרים. פרויקט אחר הוא "לקסיקון סופרי ישראל", שיעמיד לרשות קוראי הספרות העברית לקסיקון שלם של הסופרים בישראל; בעקבותיו עתיד לצאת לאור גם "לקסיקון סופרי הילדים בישראל". מחקר מרתק נוסף הוא "המו"לות העברית 2000-1890", מחקר שעניינו תולדות הוצאות הספרים העבריות במאה השנים האחרונות. בימים אלה שוקד המכון על הקמת מרכז מבקרים, במטרה להנגיש את אוצרות הסיפורת העברית לקהל הרחב, שביניהם סטודנטים, תלמידים ותושבי המקום. המרכז עתיד להיפתח למבקרים כבר בפברואר 2013.

מחקר משותף בי"ח הדסה והמוסד האופטלמולוגי רוטשילד בפריז

שם הפרויקט:

מחקר משותף לבית החולים הדסה בירושלים והמוסד האופטלמולוגי רוטשילד בפריז
 

המקום:
המחלקה הנוירולוגית בבית החולים האוניברסיטאי הדסה, ירושלים
 

בשנת 2007 החל שיתוף פעולה מחקרי בין בית החולים הדסה בירושלים והמוסד האופטלמולוגי רוטשילד בפריס. בעזרת תרומתה של קרן רוטשילד קיסריה נחנך פרויקט חדש, שבבסיסו עומדות שאלות חשובות להבנת המוח האנושי כגון, כיצד מגיב המוח האנושי לנזק ובמיוחד, כיצד מגיבה קליפת המוח הראייתית לנזק פריפרי במערכת הראייה, מהם המנגנונים העומדים בבסיס יכולת הפלסטיות המוחית, הבנת מנגנוני הריפוי המוחיים אשר תשמש כבסיס ליצירת טיפול שיקומי בחולים .

המחקר משותף לקבוצה ישראלית בראשות ד"ר נטע לוין, מנהלת היחידה להדמיה מגנטית תיפקודית מהמחלקה הנוירולוגית של בית החולים האוניברסיטאי הדסה ירושלים, ולקבוצה צרפתית בראשות ד"ר שוקרון מהמוסד האופטלמולוגי רוטשילד בפריס. קבוצת המחקר מבית החולים הדסה, אשר נועדה לפתח רמת מחקר קלינית וניסויית גבוהה, מורכבת מרופאים נוירולוגים, רופאי עיניים, נוירורדיולוגים וחוקרים. המוסד האופטלמולוגי רוטשילד בפריז הינו מוסד רפואי פרטי, הפועל בשיתוף שירות בתי החולים הציבורי של צרפת מאז 1990. המוסד מתמחה באופטלמולוגיה ובמדעי המוח ומשלב שני מימדים אסטרטגיים – שירות רפואי ומחקר בתחום. שיתוף הפעולה בין הקבוצה הישראלית והצרפתית נועד לשלב בין שני בתי חולים מובילים המעוניינים לתרום מניסיונם בתחום ולהוביל מחקר פורה.

מטרת המחקר המשותף ללמוד על השינויים החלים בקליפת המוח הראייתית בתגובה לנזקים שונים לאורך מסלול הראייה, החל ברשתית, דרך עצב הראייה וכלה בפגיעות בקליפת המוח עצמה. שיטות המחקר יכללו מצד אחד בדיקות התנהגותיות ומצד שני טכניקות הדמיה לא חודרניות, קרי הדמיה מגנטית תפקודית – השיטה המובילה כיום במחקר הקוגניטיבי. תמיכתה של קרן רוטשילד קיסריה בפרויקט המחקר לא רק מקדמת את המחקר אודות המוח האנושי ויצירת שיטות טיפול שונות, אלא גם מהווה מנוף לביסוס מעמדו של המרכז להדמיה מוחית תפקודית בבית החולים הדסה והעמדתו בשורה אחת עם מרכזים גדולים אחרים בעולם.

מרכז רוטשילד לשוק ההון - המרכז הבינתחומי הרצליה

שם הפרויקט:

המרכז הבינתחומי הרצליה - מרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון ולניהול סיכונים
 

תהליך הגלובליזציה המהיר של העשורים האחרונים, כניסת טכנולוגיות חדשות והשינויים בעולם הפיננסי הביאו לעלייתו של תחום חדש בעולם העסקים בכלל ובעולם הפיננסי בפרט - תחום ניהול הסיכונים. מרכז קיסריה אדמונד דה רוטשילד לשוק ההון וניהול סיכונים הוקם כדי לעודד מחקר והפצת ידע מתקדם בתחום, לשם כך מביא המרכז את מיטב המרצים, החוקרים ואנשי העסקים מהעולם ומקיים סדנאות למנהלים, תוכניות לימודים,ימי עיון, סמינרים ודיונים ציבוריים.

כמו כן, מקיים המרכז פעילויות מחקריות שונות, מפרסם מחקרים חדשים ומביא לקהל המקומי את מיטב החידושים והעדכונים מהעולם.

מרכז קיסריה מייצר זירה לדיון מפרה בין אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות במשק לבין חוקרי אקדמיה מובילים בארץ ובעולם.

מרכז רפואי רבין - בילינסון - מחקרים

שם הפרויקט:

ידידי מרכז רפואי רבין - בילינסון - מחקרים
 

מרכז רפואי רבין, המורכב מבתי החולים בילינסון והשרון, הוא אחד המרכזים הרפואיים הגדולים והמובילים בישראל. המרכז הרפואי מהווה מרכז-על לטראומה ומתבצעות בו מרבית השתלות האיברים בישראל.
מיום היווסדו ביסס המרכז הרפואי את מעמדו כקובע סטנדרטים חדשים בטיפול הרפואי וכפורץ דרך בטכנולוגיה ובידע, תוך שמירה על רמה גבוהה של טיפול רפואי, סיעודי ויחס אישי למטופל ולמשפחתו. במרכז רפואי רבין מתבצעת, במקביל לטיפול הרפואי, גם פעילות מחקרית ענפה. המרכז מסונף לבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ונמצא בקשרי עבודה ומחקר ענפים עם המרכזים הרפואיים הגדולים והמתקדמים בעולם.
בתכנית משתתפים חוקרים, אשר הגישו בקשה לקבלת תמיכה במחקרם בוועדה מקצועית. המחקרים עומדים בקריטריונים בינלאומיים וועדת הלסינקי.
הודות לשיתוף פעולה עם פרויקטים בתמיכת קרן רוטשילד קיסריה, מרכז רפואי רבין אימץ את ביה"ס חמד"ע וילווה תלמידי מדע חישובי בתהליכי מחקר בבית החולים – "רופאים מלווים תלמידים".
להלן תקצירי המחקרים המתקיימים בתמיכת קרן רוטשילד קיסריה:
- הערכת יציבות נגע טרשתי בעורקים כליליים באמצעות מאפיינים גיאומטריים וביו-מכאניים שונים
פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון הצנתורים, המערך הקרדיולוגי מרכז רפואי רבין,
בשיתוף עם פרופ' שמואל עינב וגב' יפאת לביא מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית
באוניברסיטת תל אביב
- טיפול אנטיביוטי אופטימלי לחולים עם זיהומים חיידקיים בינוניים בחומרתם עד חמורים: אינטגרציה של שיטות בינה מלאכותית וטכניקת PCR
פרופ' לאונרד ליבוביץ, מנהל מחלקה פנימית ה' בבילינסון
- אפיון העיכוב של הרפלוקיציה של נגיף ההפטיטיס C ע"י נוגדנים תוך תאיים המכוונים כנגד ה-3NS פרוטאז הנגיפי.
פרופ' רן טור-כספא, מנהל מחלקה פנימית ד' ומכון הכבד, וד"ר רומי זמל, מנהלת צוות
מחקר המעבדה להפטולוגיה מולקולרית.
- תפקוד אינטראקציה בין תאי אב אנדותליאליים וטסיות בחולים עם סכרת: השפעת איזון גלוקוז קפדני, ד"ר אלי לב, מנהל שירות הצנתורים בבי"ח השרון, המערך לקרדיולוגיה מרכז רפואי רבין
- זיהוי גנים המעורבים במחלת לב כלילית משפחתית
ד"ר חגית בריס, סגנית מנהל מכון רפאל רקנאטי לגנטיקה בבילינסון

מרכז למחקר פרפור פרוזדורים - תל השומר

שם הפרויקט:

מרכז למחקר בפרפור פרוזדורים במרכז הלב, מרכז רפואי שיבא - תל השומר
 

המרכז לפרפור פרוזדורים – מרכז משותף עם המחלקה לניתוחי לב , הוקם בתרומה של קרן רוטשילד קיסריה ומטרתו קידום המחקר והטיפול המתקדם בפרפור פרוזדורים .

במרכז פועלים מעבדת מחקר לנושא פרפור פרוזדורים ומרפאות משותפות עם מנתחי הלב לייעוץ ומעקב בנושא טיפול פולשני (טיפולי צריבה וניתוחים) לפרפור פרוזדורים, קבוצות תמיכה למושתלי דפיברילטורים, סיוע פסיכולוגי וקבוצות תמיכה לסובלים מהפרעות קצב ולמושתלי קוצבים ודפיברילטורים על ידי צוות משולב של אחות קוצבים ופסיכולוגית המכון.

כמו כן, ביחידה מתבצעים מחקרים רבים בנושאים שונים הנוגעים להפרעות קצב וקוצבים, ורבים מהמטופלים ביחידה משתייכים או השתייכו בעבר לקבוצת מחקר כזו או אחרת. אנו מאמינים בכוחו של המחקר לא רק לשפר את הרפואה העתידית אלא גם לשפר את הטיפול העכשווי בחולים המשתתפים במחקרים השונים ולהעלות את רמת הרפואה והרופאים המטפלים.

צור קשר

קרן רוטשילד קיסריה

שדרות רוטשילד 104,

תל אביב
טלפון :+972 4 6174809

אימייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.